בן פרל ויוסף, נולד ביום כ"א בחשוון תרפ"ט (4.11.1928) בכפר באזור קרפטורוס (אז - צ'כוסלובקיה) וגדל והתחנך בבית-הורים חקלאים, בסביבה של יהדות שורשית. עם הכיבוש הנאצי נלקח עם הוריו למחנה השמדה אך נותר בחיים. אחרי מיגור הנאצים הצטרף במחנה השרידים לתנועת "גורדוניה" ובקבוצת-הנוער "עלייה" הפליג לארץ בשיירה של "עליית-הנוער" ביום 30.9.1947. בקבוצת אלומות שבגליל התחתון התערה במהרה בחיי הארץ והמשק כאחד ותיק ומצא את מקומו בעבודת הרפת. נתחבב על אנשי המשק וחיבה יתירה נודעה לו בקהל הילדים.

בחורף תש"ח, כאשר פרצה מלחמת-העצמאות חזר על תביעותיו לשולחו לגיוס מלא. יעקב השתתף בפעולות בסביבות התבור ובהגנה על קיבוץ גשר ואחר-כך גויס לגדוד "ברק" של חטיבת "גולני" ויצא למערכה נגד הפולש הסורי בעמק-הירדן. הסורים פלשו לעמק הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה, והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. במשך שעות רבות עמד עם חבריו בהגנה על צמח בנשק קל ומועט מול שריוני האויב. ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948), כשהלוחמים התרכזו לנסיגה מסודרת ליד בית-הספר שבכפר, נהרג בהתפוצץ פגז אויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'.